מישהו כאן מחפש עבודה?

כל מנהל שהתנסה בגיוס עובדים בחברת הייטק יודע שלא מדובר בחוויה מענגת. ההיפך הוא הנכון ,חיפוש עובד לצוות הפיתוח הוא משימה לא נעימה שאורכת זמן רב, מעבר אין סופי על קורות חיים, נציגי חברות השמה שלעיתים אינם נותנים מנוח וראיונות רבים למועמדים שפשוט אינם מתאימים.
וכך תוך צלילה אנכית אל התהליך המייגע שמוזכר בפתיח של מאמר זה, בין רפרוף אין סופי בין קורות חיים וראיונות של מועמדים ניסיתי להגדיר לעצמי מה בדיוק אני מחפש? ומדוע אני פוסל מועמד אחד או מעדיף אחר על פניו? את מי הייתי לוקח אליי לצוות וכיצד לזהות תוך כמה דקות שזה פשוט לא זה?

המחשבות הגולמיות לפניכם. להלן.

בדרך כלל הכל מתחיל כאשר מישהו מודיע שהוא עוזב את החברה או שכמות המשימות מתחילה לזלוג את מעבר לקיבולת של הצוות הנוכחי ואז מתחילה לחלחל לתודעה הניהולית המסקנה הבלתי נמנעת שיש לפצוח במסע חיפושים בכדי למצוא את האחד או האחת.

הצעד הראשון מתחיל בהגדרת המשרה או התפקיד שאותו אתה מבקש לאייש וזו בדיוק הנקודה שבה מתגלה שיש אנשים שבדרך נס עושים עבודה של שלושה עובדים ולעומתכם כאלה שמתחבאים בקיוביקל שלהם כבר שש שנים ולעיתים קל לשכוח שהם בכלל קיימים. למזלם הרב הם שולחים מידיי פעם בדיחה במייל בכדי להזכיר שלא מספיק שהם אינם מועילים במיוחד לעבודת הצוות הם גם מבזבזים את רוחב הפס היקר של החברה במשלוח מצגות עם \"עשרה כללים לחיים טובים יותר\". אכן. חיים טובים. אני מודה שלעיתים מתעוררות מחשבות אפוקליפטיות לגבי גורלם של אותם האנשים במידה וישלחו שוב מייל עם צילומים של שלג מרחבי העולם ויעודדו אותי נמרצות להחליף גם אותם בכמה חוטבי עצים שבדיים שבוודאי יעשו עבודה טובה יותר או לפחות לא ייגרמו נזק למערכת עליה הם אמונים.

את תיאור המשרה אני נוהג בדרך כלל להפקיד בידיים של רכזת הגיוס בחברה. אגב, מאמר זה אינו מתיימר לתהות מדוע לא נתקלתי עד היום במנהלי גיוס ממין זכר. אך זוהי שאלה מעניינת לכשעצמה ואם יש כאלו אנשים שמאיישים את המשרה הנחשקת אני מתנצל ומקווה שייתרבו. אינני מבין את אופן ההשתלטות שביצעו בנות המין המוצלח על התפקיד אך כאמור זה נושא לשיחה אחרת.

מעבר לכך אני בדרך כלל גם מפרסם את המשרה בשניים או שלושה אתרי חינם העוסקים בתחום כוח האדם וחיפוש משרות. מטיבעי אני דוגל בחדשנות כלשהי בחיי, בכדי להכניס עניין ולכן גם פרסום בפורומים רלוונטיים בא בחשבון ,ולאחרונה גם פרסום ברשתות חברתיות מקצועיות ואחרות מניב פירות יפים. אני ממליץ לבדוק האם אתרים כמו LinkedIn או מתחריו מתאימים לאיוש המשרה שלכם. לחלקם יש כלים מובנים להפיץ את תיאור המשרה ואף לקבל פניות רלוונטיות. בתחתית המאמר אפרסם מספר קישורים רלוונטייים.

אך אם יש דרך אחת שמועדפת עליי והוכיחה את עצמה יותר מכל היא דרך ההכרות האישית או המלצות אישיות. הדבר דומה לשידוכין על ידי הכרות של חבר משותף או דרך הורים של חבר.

אני אוהב מאוד את השיטה שבה מישהו ממליץ לך על חבר שהוא מכיר באופן אישי או מישהו שעבד איתך במקום העבודה האחרון. אני יודע שלעיתים אנשים משוחדים וימליצו גם אינם לא בטוחים שהחבר שלהם מתאים במאת האחוזים אך זה עדיין מרגיש יותר בטוח מאחר לקבל לעבודה מישהו שהוא זר לחלוטין. לפני כשנה קראתי תקציר של רב מכר כלשהו (מומלץ לקריאה, לפחות למען השעשוע) ואחד הפרקים עסק בגיוס עובדים או מכרים לעבודה. אחת ההמלצות הייתה לגייס לעבודה את האוייבים הגדולים ביותר שלכם מאחר ויש להם אינטרס מובהק להוכיח לכם שהם טובים. מעניין.

מרגע שפורסמו המשרות ורכזת הגיוס נעצה את טפרייה בעניין קורים שני דברים שמעיקים באותה המידה על שלוות יום העבודה. זרם בלתי פוסק של קורות חיים מתחיל לעשות את דרכו את השולחן ופורץ בכל דרך אפשרית בדואר, בפקס ומיילים מרכזת הגיוס שכאמור לא נחה על זרי הדפנה. בנקודה זו עולה תהייה מעשית, האם ייתכן מצב שבו כל העולם מחפש עבודה באותו הזמן ומתנכל לתיבת הדואר האלקטרוני שדורשת נקיון על בסיס יומי מחמת וירוסים, הצעות אירוטיות ושאר מריעין בישין ששטים להם בין קורות החיים. לא משהו.

המתקפה החזיתית השנייה מבוצעת בשיטתיות משומנת היטב על ידי רכזי גיוס של חברות השמה שמציעות את שירותיהן ואת המועמדים שלהן לכל דורש. אני לא פוסל את הרעיון אם כי התשלום לעיתים יקר ולא מצדיק את עצמו. במשרות מסויימות יש לחברות האלו יתרון ומייצגות נאמנה הן את המועמדים והן את צורכי הלקוח (אני). למי שבוחר בדרך זו אני מציע להגדיר טוב את פרופיל המשרה המבוקשת בכדי לא להיות מוצף בקורות חיים לא רלונטיים וכמובן לנהל משא ומתן מיקדמי לגבי התשלום. לא חייבים להסכים לתנאים הראשוניים של חברת ההשמה. בעיקר לאור התחרות ששוררת בין החברות השונות. ואם אתם מועסקים על ידי חברה גדולה תנו לרכזת הגיוס לנהל את המשא ומתן עבורכם. בשביל זה היא שם.
בכדי לא לטבוע בערימה של קורות החיים אני ממליץ לבצע סינון ראשוני מהיר או לדאוג שמנהלת הגיוס באמת תעביר רק אלו שרלוונטיים למשרה. בדרך כלל אני מבצע מספר סינונים על בסיס התפקיד האחרון שמילא המועמד , הטכנולוגיות שהוא שולט בהן והתפקיד שהוא מחפש.

בחלק מהמקרים אני מסנן גם על פי מקום המגורים של המועמד. אני יודע שעל פניו זה נשמע לא סוציאלי, בעיקר לאור שיעור האבטלה הגואה בפריפריות, אך אני אומר את זה תוך שיקול דעת וחשיבה עתידית על איכות החיים של העובד והמעביד.

תנסו לדמיין את היום שאחרי קבלת המועמד לעבודה.

אם המועמד, העובד הפונציאלי גר רחוק ממקום העבודה או נאלץ לנסוע בפקקים רבים בכדי להגיע למשרד, זה אינו מצב אידיאלי. לנסוע למשל כל בוקר מנתניה לתל אביב כאשר כל דרך אפשרית פקוקה והכבישים המהירים חסומים זה אינו תענוג גדול.

יאמרו אחדים שאפשר לקום מוקדם יותר או לצאת אחרי הפקקים אך לא תמיד זה מעשי. למשל לעובדים שהם הורים לילדים שצריכים להסיע את ילדיהם לגן או אנשים שלא רוצים או רגילים או יכולים לקום מוקדם בבוקר.

וכאן אני פונה למחפשי העבודה באשר הם, חפשו עבודה במקומות שנמצאים בקירבת מקום המגורים או מקומות שכיוון הנסיעה הוא בניגוד לעומסי התנועה בבוקר או בערב. אני מודע לעובדה שלעיתים אין ברירה, בעיקר לגבי מועמדים שמתגוררים באיזורי ספר אך אני מקווה שהרעיון ברור. באופן אישי אני תמיד בוחר לעבוד במקום הקרוב למקום מגורי, זה יתרון עצום ומשפר פלאים את איכות החיים. לעיתים זה עדיף על משכורת גבוהה או תנאים משופרים. להתקע בפקק בבוקר זו טרדה שלדעתי, רוב האנשים היו מוותרים עלייה בלי היסוס. בחירת מקום עבודה על פי מיקומו הוא מעשה חכם מאוד. דמיינו מצב שבו צריך להשאר עד מאוחר בעבודה ואז לנסוע חזרה הבייתה. במיוחד אם אין רכב ואתם מתניידים בתחבורה ציבורית. תהיו חכמים. סוף מעשה במחשבה תחילה.

קשה להגיד מה בדיוק מושך אותנו לזמן לראיון עבודה מועמד זה או אחר, לא תמיד אפשר להצביע על מה שמושך את העין במסמך קורות החיים שגורם לו לטפס אל ראש הערימה. אבל אני מודה שקורות חיים שהשקיעו בהם מחשבה ומעט עיצוב משרתים טוב יותר את בעליהם. האמירה \"קורות חיים הם כרטיס ביקור שלכם\" תקפה בהחלט וניתן בהחלט להבחין במסמך שהושקעה בו תשומת לב ולעומת קורות חיים מרושלים.

מרגע שגיבשתם לעצמכם רשימה של מועמדים שברצונכם לזמן לראיון עבודה אל תבזבזו זמן מיותר. קבעו בהקדם פגישות עם המועמדים. צריך לזכור שהתחום הזה דינמי יחסית לענפים אחרים וגם בתחום הגיוס ישנם שינויים רבים בזמן קצר. מועמד שלא זומן לראיון עבודה או לא קיבל תגובה ימשיך הלאה או יסגור חוזה עם חברה אחרת. מצב אינו משנה לצורך העניין. עדיף להיות זריז ולו בכדי לקדם את העניינים.
אני מציע לא להתעסק עם תיאום הפגישות בעצמכם אלא להפקידו בידי רכז או רכזת הגיוס. קיבעו מראש חלונות זמן פוטנציאלים לראיונות והעבירו אליה את רשימת המועמדים שיש לזמן.

אין כאן כמובן רמיזה לכך שאינכם מסוגלים לבצע את המטלה או שרכזת הגיוס משמשת כמזכירה לעת מצוא. העניין הוא שרכזת הגיוס יכולה בנקודה זו לבצע סינון נוסף וחשוב לפני הזימון לראיון עבודה. אפשר לברר את ציפיות השכר, שמות ממליצים ועוד נתונים שחסרים במסמך קורות החיים של המועמד. וחוץ מזה, תנו קצת קרדיט לאנשים שזה המקצוע שלהם ופנו את הזמן שלכם בכדי להתכונן לראיון עבודה.
לאלו מכן שמרימים גבה ושואלים מדוע צריך להתכונן לראיון עבודה אני אגיד שנושאים חשובים אסור להשאיר ליד המקרה. לדעתי, פגישה עם מועמד היא פגישה שצריך להתכונן אלייה כמו אל כל פגישה עסקית אחרת. דמיינו שאתם נפגשים עם שותף פוטנציאלי או משקיע שמעוניין להשקיע בחברה שלכם. עליכם להרשים אותו באותה המידה שהוא רוצה להרשים אתכם. זו הזדמנות להציג ולייצג את עצמכם ואת החברה שבה אתם עובדים. אל תזלזלו במועמד ואל תניחו שהוא צריך אתכם יותר מאשר אתם צריכים אותו.
מלבד זאת, קצת אדיבות וחיוך לא יזיקו. צריך לזכור מועמדים נוטים להיות לחוצים מעצם המעמד. יהיה לכם יותר קל לנהל את הפגישה עם מועמד רגוע יותר שמשתף פעולה ובכך לאפשר לעצמכם אמת מידה שיפוטית לגבי אופיו האמיתי וכישוריו.

כאשר אני אני מקיים ראיונות עבודה אני מתייחס אל המועמד כאל פגישה עסקית לכל דבר שמטרתה לבדוק האם יש אפשרות לשיתוף פעולה בין שני אנשים. אני בהחלט מציין שאחת המטרות היא לבחון האם המועמד מתאים לאייש את התפקיד והאם התפקיד מתאים למועמד. אני מנסה תמיד להרגיע את המועמד ולהדגיש שעדיף לגלות מוקדם את מידת ההתאמה לתפקיד מאשר להתאכזב מאוחר יותר. צריך לזכור שלרוב האנשים מעבר בין מקומות עבודה אינו עניין של מה בכך.

פגישות עסקיות נהוג לקיים על כוס קפה וגם במקרה זה הנוהג אינו פסול. לתפקידים מעט יותר בכירים זה אפילו מאוד מקובל. אפשר בהחלט לצאת מהמשרד, לעלות לגג או לקפיטריה קרובה או סתם למצוא מקום שקט ונינוח. אין ציפייה ממישהו שמראיין עשרות אנשים וזה תפקידו המוגדר בחברה לבצע כל ראיון עבודה בצורה הזו, אבל שבירת שיגרה יכולה לעשות טוב לעיתים. תנסו לבקר את עצמכם ואת האופן שבו אתם מנהלים ראיון עבודה, אל תניחו שאתם מושלמים, תנסו פעם לצרף מישהו שאתם סומכים עליו לפגישה כזו ובקשו לשמוע את חוות דעתו. זה יעשה לכם רק טוב. ישחיז את יכולות המשחק שלכם. כן, לדעתי, למנהל דרושות יכולות משחק גבוהות. אבל זה נושא רחב מידי מכדי לדון בו כעת.

פגישה כזו מתחילה במונולוג (קצר), נאום תבניתי ומוכן מראש שאני מדקלם בכדי להבהיר את מטרת הפגישה, לתחום את גבולותייה ואת סדר הדברים. אני מתחיל בפתיח. מציג את החברה, את התפקיד, את המוצר, את הצוות הקיים ולמה בעצם אני מחפש עובד נוסף?

לדעתי, זה חשוב לעובד לדעת את כל הדבר האלו אפילו אם הוא יהיה עובד זוטר, זה נותן תחושת שייכות כבר מההתחלה ושותפות וגורם לאדם שיושב מולך להבין היכן הוא נמצא ולהיכן הגיע. שוב, אל תזלזלו במועמד, אתם צריכים אותו לפחות באותה המידה שהוא צריך אתכם. לצערי, מנהלים רבים אינם מצליחים להפנים זאת.

יש לזכור שאותו אדם שאתם מראיינים, אם יתקבל לעבודה יכול בהחלט להיות כפוף אליכם.
אני מציין את העובדה הזו בכדי למנוע מצב שבו מובטח דבר מה שאי אפשר לקיים. צריך להציג את הדברים כמו שהם בלי להמעיט או להפריז. דברים כאלו מתגלים מאוד מהר. אתם לא רוצים למצוא את עצמכם בסיטואציה בה הבטחתם משהו בלי כיסוי.

אני לא אומר שצריך לשפוך את הלב על המועמד ולספר על כל צרותיכם ועל המשימות שלא מתקדמות בקצב הרצוי. אבל בהחלט יש להפטר מהפנים העגומות ולעטות חיוך. אחרי הכל המצב לא כל כך גרוע. אם הגעתם למצב שבו שצריך להגדיל את הצוות, כנראה שמצבכם טוב והחברה בגידול. כנראה.
ואם במעט נימוסים עסקינן, כדאי לסגור את הדלת, לנתק את הטלפון סלולרי וזה בהחלט מקובל לבקש שלא יפריעו לכם בחצי שעה הקרובה. זה נותן תחושה טובה למועמד וגם לכם בתור מראיינים לעשות הפוגה מהלחץ שיש בדרך כלל סביבכם ולהקדיש תשומת לב לעניין אסטרטגי כמו גיוס עובד עתידי לחברה או לצוות שלכם.
בסיום \"המונולוג\" ייתכן ולמועמד או למועמדת הנרגשים גם ככה יש שאלות שמצטברות באיזור הבטן. אי אפשר להניח שהמצגת הקצרה הזו מושלמת. לכן, אפשר בהחלט לעצור לרגע את שטף הדיבור ולתת סוף סוף לאדם שיושב מולכם הזדמנות להתבטא לראשונה בפגישה המדוברת. לחלק מהאנשים יש שאלות רציניות וחלקם ישאלו שאלות סתמיות. דעתי היא שיש לענות בתכליתיות ובאדיבות גם אם השאלה נשמעת טפשית. שהרי לא כל מה שידוע לכם ידוע לכל העולם. ובכל מקרה צריך להבין ששאלות של מועמד הן דבר לגיטימי בהחלט בעיקר אם הן עוסקות בתחום המשרה או בכל נושא אחר בתחום הפגישה שלשמה התכנסתם. שאחרת, לשם מה אתם נפגשים?

בנקודה זו, אגב, אציין ראיון עבודה שעברתי לפני כמה שנים בחברה פלונית שבו שאלתי לתומי שאלות קונקרטיות לחלוטין הנוגעות לתחום המשרה ולעיסוקה של החברה. המנהל שישב מולי היה קצר רוח וקפריזי למדי באופן שנתן לי תחושה שעצם שאלת השאלות היא עבירה בתחומי החברה המדוברת. בסופו של דבר לא קיבלתי את התפקיד המיוחל ולימים התברר (באמצעות מנהל כוח האדם של החברה) שזה בגלל \"שאלת יותר מידי שאלות. המנהל הזה לא אוהב שששואלים שאלות.\", מיותר לציין שאני שמח מאוד שלא התקבלתי למשרה הזו.

בכלל כדאי באמת להתייחס לראיון העבודה כפגישה לכל דבר. לשני הצדדים מותר לדבר ואף רצוי לעודד את המועמד לדבר. זו בעצם אחת הדרכים הטובות לנסות להכיר אדם זר שיושב מולכם לפני שאתם מקבלים החלטה אם להתמשיך ולפגוש אותו כל יום מעתה ואילך. תחשבו על זה. עם זאת, אסייג את דבריי מעט, מאחר וקצת קשה לבקש ממנהלי גיוס שמנהלים עשרות ראיונות עבודה בשבוע לנהל שיחות כאלו עם כל מועמד ומועמד.

קריאה מודרכת של מסמך קורות החיים כי כמעט בלתי נמנעת עד לרמות משרה מסויימות, כדאי להדפיס את המסמך לפני ולא לקרוא אותו מהמסך ואפשר גם להיות אדיבים ולהדפיס עותק נוסף עבור המועמד בכדי למנוע מצבים מביכים בהם המועמד לא הביא עותק משל עצמו.

יש אינספור טיפים המתארים כיצד לבצע מעבר על מסמך קורות החיים, כיצד לזהות \"חורים\" במסלול התעסוקתי ושאר טכניקות שבעלי המקצוע בתחום הגיוס יוכלו להסביר טוב יותר ממני.

אני לא חסיד של הטכניקות המדוברות ובהחלט ייתכן שלאדם כלשהו יהיה מרווח תעסוקתי גדול בין עבודה לעבודה. אני לא חושב שזה מעיד על \"פגם\" כלשהו, ייתכן שהוא פשוט לא מצא עבודה בשוק העבודה הישראלי הדורסני או שהוא היה היה בטיול ארוך ואז עליכם לשמוח שהוא מאחורי זה. אני מציע גם להשאיר מאחור שאלות כמו \"תאר לי בבקשה תכונה טובה ותכונה רעה שלך\". זו שאלה טפשית שלא מעידה על שום דבר מלבד היכולת להתמודד עם שאלות מביכות. וכאנשי מחשבים מקצועיים עליכם להכיר את המושג GIGO, שאלה טפשית תשובה טפשית או בתרגום חופשי \"נכנס זבל יצא זבל\". הבנתם את הרעיון.

את המעבר על קורות החיים והשאלות למועמד וגם את הסיפור האישי שלו אני מתבל בשאלות מהותיות יותר בכדי לאתר פוטנציאל. אני אסביר. אני יוצא מנקודת הנחה שהאדם שיושב מולי לא יודע את מה שאני צריך שהוא יידע כרגע בכדי לספק את הצרכים של החברה. אבל המטרה היא לזהות את הפוטנציאל של המועמד ללמוד את החומר בזמן קצר כך שיוכל לתת תפוקה סבירה בזמן קצרה עם השקעה מועטה ובטווח הארוך תפוקה טובה וטובה מאוד עד לנקודת התקדמות. בדרך כלל הידע הספציפי שיש למועמד אינו רלוונטי ולכן צריך לוודא שיש לו את הכלים להשיג את הידע הנדרש.

לדוגמא, הרבה מאוד אנשים מציינים בקורות החיים שלהם, בסעיף תכונות אישיות, שיש להם יכולת לימוד עצמית גבוהה (אוטודידקטיים). בעיני זו כמובן תכונה הכרחית ואולי ראשונה במעלה לאנשי מקצוע בתחום שמתעדכן חדשות לבקרים ולכן אני מבקש להעמיד את את ההצהרה הזו של המועמד במבחן. אני שואל ומבקש דוגמאות לגבי שיטות הלימוד, כיצד הוא או היא לומדים חומר חדש ובאיזה אתרים הם עושים שימוש. במידה ובפועל אם מתבצע מבחן כניסה, אני מכניס שאלה שדורשת לימוד חומר חדש כדי לבחון את יכולת הלימוד של המועמד ולאמת את ההצהרה הכל כך נועזת. בקיצור, מועמדים, זה הזמן \"לשים את הכסף היכן שהפה\".

תנסו להבין את המועמד ואת יכולותיו באמצעות כלים טבעיים שיש לכם במקום להצמד לשיטות שחוקות שידועות לכל. גם למועמדים. זו אולי גם הדרך להפוך מטלה משעממת ומעיקה למעניינת יותר. גם לכם. גם למועמד.

לדעתי, המוקד של ראיון העבודה צריך להיות סביב העובדה אם המועמד הוא עובד פוטנציאלי טוב בנוסף על כישוריו המקצועיים. את הידע אפשר להקנות לו בהמשך באמצעות הכשרה מקומית, קורסים ולימוד עצמי כפי שצויין קודם. צריך לנסות למצוא האם מוסר עבודה נמצא בין אוסף הערכים של המועמד.
למרות האמור לעיל, אבקש להוסיף עוד פסקה אחרונה בכדי לחתום את המאמר.

מנסיוני בתקופה האחרונה בגיוס עובדים בתחום פיתוח התוכנה וההייטק נוכחתי לדעת שקשה מאוד למצוא עובדים טובים. צר לי על הבינוניות המופגנת בשוק ההייטק הישראלי, על החמדנות שמורידה את המקצוע המכובד הזה לתרבות רעה של רדיפת בצע וממון על ידי זאטוטים שסימני האקדמיה עוד ניכרים בשורות הקוד שלהם. בימים אלו כאשר מוסר העבודה נמוך וחוש האחריות כהה ,חוסר המקצועיות ניכר באיכות התוכנה. דבר שאסור לדעתי, לעבור עליו לסדר היום. אך זהו נושא למאמר נפרד.....

ובינתיים. שיהיה בהצלחה לכל המועמדים... ;-)
איציק.




חברת smartApps software solutions הינה חברה המתמחה בתחום פיתוח מערכות תוכנה ואינטרנט ומעניקה את שירותיה לחברות לקוחות מובילות במשק הישראלי. צוות המומחים שלנו הינו בעל ידע מקצועי נרחב בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ובטכנולוגיות ניהול מידע ותוכן, אנו נשמח להעמיד לרשותך את הניסיון הרב שצברנו לרבות פתרון תקלות ותחזוקה שוטפת.

בקרו אותנו באתר www.smart-apps.co.il או בדף ה - facebook שלנו.

לבדוק או לא לבדוק? זאת השאלה

כמעט כל מפתח תוכנה מודרני משתלב בשלב כזה או אחר בחייו המקצועיים בתהליך בדיקות איכות (QA) של התוכנה שהוא כתב. לפי החיוכים והתנודות בראש אני מניח שאתם בטח יודעים על מה אני מדבר (בעיקר המנהלים בתחום). לרגישים שביניכם, אני מניח שזה מוריד שנה מהחיים בכל פעם.

תהליך פיתוח תוכנה מתחיל בהגדרת דרישות על ידי הלקוח, כתיבת מסמכי אפיון, קידוד ופיתוח התוכנה. עד כאן, כיף וחיוכים, ברוב המקרים מדובר בעבודה יצירתית של התוכניתן ומנתח המערכות, מפגש פורה ומהנה עם הלקוח, רגעים קטנים של אושר בעולם התובעני של פיתוח תוכנה. הכל טוב ויפה עד לנקודה בה משתלב צוות ה – QA.

מאיזו שהיא סיבה (אחת או יותר) מעטים הם אנשי הפיתוח שמחייכים כאשר אומרים להם לייצור קשר עם ראש צוות הבדיקות כדי לתאם בדיקות QA. גם מנהלי הפרוייקטים וראשי הצוותים לא ששים לקחת חלק בתענוג המפוקפק, לעיתים נראה כי חלקם יעדיפו טיפול שיניים בלי הרדמה לפני שישקעו בסבך הביקורוקרטי של בדיקות האיכות או הסתבכות אומללה עם חוסר רגישות מקצועית ,עסקית וניהולית שפרוייקטים רבים מעוכבים בו בשלב הבדיקות.

התקלה הראשונה או ההיתקלות הראשונה (תלוי איך מסתכלים על זה) מתרחשת כבר \"בישיבת הההתנעה\" של הפרוייקט, אותה פגישה ראשונה רבת משתתפים שבה בעצם מספרים לכל מי שנוגע לעניין את מהות הפרוייקט או הפיתוח, מגבשים את צוות העבודה ,מגדירים את לוח הזמנים וקובעים את מסגרת התקציב. מאיזו שהיא סיבה עלומה ,לא מעטות הן הפעמים שבהן שוכחים ולא מזמנים לפגישת ההתנעה את איש בדיקות ה – QA של החברה.

אולי בקרוב יקום איש מדעי החברה שיבצע מחקר על התופעה אך עד אז אפשר להתייחס לזה כעובדה מוגמרת שעבודת בדיקת האיכות נתפסת עדיין כקופסא שחורה בארגון שמעטים מצליחים לעמוד על טיבה, מבינים את מהותה וערכה או בכלל מסכימים על חיוניותה לתהליך פיתוח התוכנה.

אז עכשיו לאחר שהבנתם את העובדה הזו, דמיינו איש QA בעל רגשות נחיתות, פתיל קצר וצורך עז להוכיח את נחיצותו לארגון, עושה שמות בתוכנית הפרוייקט בלי להתחשב בלוח הזמנים, מגבלות תקציב ,מתחרים או לקוחות שמזנבים אחר מנהל הפרוייקט האומלל שנמצא תחת מכבש לחצים עצום. זה נשמע לכם כמו כיף?
צר לי, אך אם היה לי שקל אחד עבור כל פעם שמצאתי עצמי במצב הנ"ל.... בקיצור, אני מניח שהבנתם.

לדעתי, העניין מתחיל מכך שיחסית למשימות אחרות שמתבצעות בארגון , עבודת ה – QA אינה מדידה, או לפחות יש קושי למדוד אותה. קשה למדוד את הזמן הדרוש לביצוע המשימה, קשה למדוד את התוצרים ואיכותם ואף קשה להחליט מהם הכישורים הדרושים לביצוע המשימה.

אני אנסה להסביר על ידי הקבלה למשרה אחרת בארגון.
ניקח לדוגמא משימת פיתוח של מסך חדש כחלק ממערכת תוכנה קיימת. מנהל הפיתוח או ראש צוות הפיתוח, לאחר שראה את מסמך הדרישות של הלקוח, יכול בקלות יחסית להעריך את כמות ההשקעה הנדרשת לפיתוח המסך (לעיתים אפילו \"הרמת אצבע\" מול הרוח יכולה להספיק), לבחור את דרגת המקצועיות של התוכניתן (מתחיל, בינוני או בכיר) הדרוש לביצוע המשימה ואף למדוד אותו במונחים של זמן, איכות קוד (על ידי סקר קוד) ואף מספר שורות קוד אם צריך (למרות שזה מדד מפוקפק למדי).

לא כך הדבר לגבי עבודת איש ה - QA. אם תעשו סקר בין ראשי הצוותים סביבכם לא אתפלא אם רובם לא מבינים מה בדיוק עושה איש ה – QA? למה לעזאזל זה לוקח לו כל כך הרבה זמן? ובכלל איך מודדים את איש ה – QA? ואיך יודעים מתי הוא מתמהמה בעבודתו או אם הוא עושה אותה ברמה טובה?

שאלות טובות. נכון?

זה לא מפליא בכלל להתקל בשאלות כאלו או ביחס מזלזל כאשר המקצוע הזה סובל מיחסי ציבור ארגוניים גרועים או בעצם, העדר יחסי ציבור בכלל. אחר כך מתפלאים שמנהל הפרוייקט שכח להזמין את ראש צוות הפרוייקט לישיבת ההתנעה. מעבר לזה, תנסו להבין את אנשי הפיתוח ומנהלי הפרוייקטים שבמידה מסויימת כל מה שהם רואים מול עיניהם דפי בדיקות עמוסים שמכילים בעיקר ביקורת דקדקנית ובלתי מתפשרת על עבודתם. תראו לי תוכניתן בריא בנפשו שלא יפתח אנטיגוניזם כרוני כלפי מישהו שמעביר ביקורת כלפי יצירת הפאר שזה עתה יצאה אל מתחת לידיו החמות.
אני ארחיב ואגיד שחלק לא מבוטל רואה בממצאי ה – QA רשימות קטנוניות. מעטות הפעמים שבהם שמעתי איש פיתוח המשבח את איש ה – QA על באג קריטי שנמצא תוך כדי בדיקות ה – QA. גם כשהמצב הזה קורה ברוב הפעמים התגובה היא כעס כלפי איש ה- QA ולא הכרת תודה. קשה להתאפק ולא להשוות את לרופא שיניים. כמה פעמים חיבקתם את רופא השיניים שלכם אחרי שחיטט לכם עמוק במהלך טיפול שורש? אפס. כמה צפוי.

מנקודת המבט של התוכניתן, בעיקר בצוותי פיתוח קלאסיים, רואים בכך אוסף של תקלות ,הערות וביקורת קטנונית שרק מוסיפות על עבודתו ומונעות ממנו לעבור להרפתקאה התיכנותית המעניינת הבאה.

אם ננסה להעמיק ולהבין את שורש הבעייה, לדעתי מקור הבעיה אינו מקצועי או טכנולוגי אלא תלוי בגורם אנושי. מדובר בבני אדם ופה מתחילה ונגמרת הבעייה.

בחברה בה צצות התופעות המתוארות לעיל נדרש טיפול בכמה רמות שונות.

ראשית, עבודה עם אנשי בדיקות האיכות לשילובם בצורה מיטבית בתהליך פיתוח התוכנה ובעיקר חיבורם לתהליכים עסקיים שקורים בחברה. לא ייתכן שיישב איש QA וייבצע בדיקות מקיפות למוצר בלי שאף אחד ייתן את הדעת בשעה שפרוייקט שלם מעוכב ללקוח. אחד הטענות המרכזיות בעולם התוכנה היא שאנשי המקצוע אינם מחוברים לשטח וללקוחות וצפים להם בעולם דמיוני של שורות קוד ורשימות באגים בלי שיבינו שמאחורה עומדים המשתמשים ולוחצים. ובכן, אפשר להגיד שאנשי הפיתוח כבר עברו את התהליך ועכשיו תורם של אנשי הבדיקות להתחבר לעסק ולתהליכים העסקיים או שיישארו מאחור כנטע זר ומבודד בחברה.

חיבור לעסק, לתהליך העסקי ויחסי ציבור פנים ארגוניים יכולים להוציא את אנשי בדיקות ה – QA מהקובייה הבעייתית, לחבר אותם לתהליך העסקי ולהפחית את מידת האנטיגוניזם שנוצרה מצד גורמים אחרים בחברה. יש לזנוח סימפטומים של אגו וחשיבות עצמית ולבצע פעולת שיווק פנים ארגונית בכדי להעביר לארגון את מידת התרומה שיש לבדיקות האיכות בתהליך. צר לי אך מי שחושב שהעניין ברור מאליו. טועה.בהרבה ארגונים עדיין לא תופסים את צוות בדיקות האיכות כיחידה יצרנית. ההפך הוא הנכון.

תוכניתן לא ברור מה הוא מקבל מאיש בדיקות ה – QA. חייבים להבין שלעיתים בדיקות האיכות ותוצאותיהן נראות כנטל וקל בשעת דוחק להמעיט בחשיבותן בהינף יד. חובת ההוכחה חלה על איש בדיקות האיכות. להסביר את עבודתו. את חשיבותה. את יעילותה. פעילות הסברה. וכמו שזה נראה היום הדרך עוד ארוכה.

המצב המתואר חריף בעיני עד שאנחנו עדים למצבים מגוחכים לגמרי שבהם תוכניתן לא מבין מדוע הוא מתעסק בבאגים שקשורים לגודל הפונט במסך התוכנה שעה לפני סגירת התוכנה והתקנתה אצל הלקוח. בנקודה הזו יש לדעתי, כשל של איש הבדיקות ושל המנהל האחראי על התהליך. כן. ידידי... תוכניתן שיושב מול איש QA לא תמיד מבין מה הוא מרוויח משיתוף פעולה. גם אם המנהל או הלקוח רואים את הערך המוסף של מוצר שבוצעה עבורו בדיקת איכות, עבור התוכניתן זה לא תמיד ברור מאליו. ומי שלא בטוח בכך שיבקש להיות \"זבוב על הקיר\" בשיחות בין שני תוכניתנים בעמדת הקפה.
כדי להפחית את רמת ההתנגדות צריך למסד שפה משותפת ותהליך מובנה בין צוות בדיקות האיכות לגורמים האחרים. שפה משותפת ברורה ובהירה, טכנוקרטית ונטולת נסיונות להוכחה עצמית בעיקר להגביר את הפיקוח הניהולי על התהליך.

השפה המשותפת והתהליך צריכים לבוא לידי ביטוי בראש ובראשונה על ידי הגדרת הנקודות בתהליך פיתוח התוכנה בהן צוות הבדיקות נכנס לתמונה והכלים שדרכם מתקשר צוות הבדיקות בכדי להציג את פירות עבודתו. ניהול מערך בדיקות עם מערכת תומכת טובה הוא הכרחי אך אינה תחליף לפיקוח ניהולי ומגע אנושי בכדי לצמצם את הסיכויים לדחיית תוצאות הבדיקה על ידי הארגון.

הקובייה המשמעותית ביותר לדעתי בתהליך היא הניהול של בדיקות האיכות. וכאן באיזור קריטי זה פרוייקטים רבים נתקלים בקשיים, בדרך כלל מכיוון שבוחרים בהתנהלות ולא בניהול.

מנהל הפרוייקט שלעיתים אינו איש מקצוע לא בא בתווך בין התוכניתן לבין איש הבדיקות ולא מבצע ביקורת על תוצאות הבדיקה ואיכותה. נשאלה השאלה, מי בודק את איש הבדיקות? והאם בכלל צריך לבדוק אותו?

ולדעתי, התשובה היא כן. חד משמעית.יש לבצע ביקורת על תוצרי מחלקת הבדיקות בדיוק כמו על כל תוצר אחר.
כחלק מתהליך הבדיקות יש לעבור על מסמכי הבדיקות, רשימות הבאגים (אחד אחד) לבחון את המשמעות, להבין את איכות הקוד שנכתב ואת איכות הבדיקה שבוצעה ולקבל החלטה. אחת הטעויות הנפוצות לדעתי היא שאת ההחלטה לגבי איכות הגירסא מקבל איש הבדיקות ולא המנהל.

הדרך הנכונה ,לדעתי, היא אחרת, איש הבדיקות צריך להתנהג בראש ובראשונה כסמכות מקצועית. לספק חוות דעת נהירה והמלצות קונקרטיות אך להשאיר את ההחלטה בידי מנהל ה תהליך לאור העובדה שההחלטה הסופית כוללת בתוכה הרבה יותר מאחר עניינים טכנולוגיים פרופר.

בתור מנהל פיתוח או מנהל פרוייקט אני מצפה לקבל רשימות (אנשי הבדיקות בדרך כלל טובים בזה) מתגלגלות של ממצאים (באגים,הערות וכו...) ממויינים לפי מידת קריטיות, סוג תקלה (עומסים, פונקציונלית, עיצוב...) בצירוף חוות דעת מקצועית נטולת אגו בנוגע לאיכות המוצר. מנסיון, מנהל פיתוח טוב יודע מה לעשות עם הממצאים, את מה חייבים לתקן ומה יכול לחכות.

אין זה אומר בשום מקרה שממצאי הבדיקות נדחים או מקבלים חשיבות משנית. יש לזכור שאסור להגרר לצד השני לעשות את החיים קלים \"לתוכניתן\". הנסיון גם מלמד שבאג שהוזנח \"יחכה לך בסיבוב\" על שרת הייצור של הלקוח.

אם הייתי צריך להגדיר את הבעייה או הגורם לאתגרים ומתיחות שבין איש הבדיקות לתוכניתן או לתהליך הפיתוח. הייתי מכוון את הזרקור אל \"תסמונת האגו הישראלית\" שטרם הוכחה מחקרית מידת הנזק שהיא מסבה בעת הפגיעה אך אני לא מכיר איש מקצוע שלא נפגע מרסיסיה במהלך פרוייקט אחד או יותר. ובדיוק כאן צריכה להכנס לפעולה מיומנותו של מנהל פיתוח שיהיה רגיש לעוצמות אגו מתפרצות של שני הצדדים (פיתוח ובדיקות) ולייצור מומנטום של שיתוף פעולה ועזרה הדדית על פני רשימות באגים שמשמשות כלי ניגוח בין מחלקות יריבות.

ובכלל.... עצה לישראלים... שימו את ענייני האגו בצד. אגו מפריע לעסקים... ככל שיקדימו להבין זאת אנשי הצוות כך יותר טוב. וכאן לצערי, הנסיון רב מדי והדרך עוד ארוכה. אגב ,יש שיטות טובות ומוכחות לאיחוד כוחות בין צוות הפיתוח לצוות הבדיקות, ובכלל כגיבוש למי שלוקח חלק בתהליך הפיתוח. נדבר על זה פעם....

בינתיים, בדיקות נעימות...
איציק
:-)





חברת smartApps software solutions הינה חברה המתמחה בתחום פיתוח מערכות תוכנה ואינטרנט ומעניקה את שירותיה לחברות לקוחות מובילות במשק הישראלי. צוות המומחים שלנו הינו בעל ידע מקצועי נרחב בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ובטכנולוגיות ניהול מידע ותוכן, אנו נשמח להעמיד לרשותך את הניסיון הרב שצברנו לרבות פתרון תקלות ותחזוקה שוטפת.

בקרו אותנו באתר www.smart-apps.co.il או בדף ה - facebook שלנו.


דואר אלקטרוני: שיטות עבודה למקצוענים

כמות העבודה שיש סביב תוכנת הדואר האלקטרוני בעבודה היא עצומה. הרבה מאוד מהתקשורת בין אנשים ועובדים בחברה מתנהלת בצורה זו, בעיקר בחברות גדולות אבל לא רק. לפעמים נדמה ששכחנו את צורות התקשורת הבסיסיות האחרות כאילו לא היו.

הנה כמה משפטים שאני בטוח שרוב האנשים שמעו לפחות פעם אחת ואולי אף משמיעים בעצמם מידי פעם לפעם:

" אני מתחיל את הבוקר בקריאה של מיילים... "
" חזרתי עכשיו מחופש (או מילואים) ויש לי ארבע מאות וחמישים הודעות בתיבה..."
" אתה יודע כמה מיילים אני מקבל ביום?!??..."
" חצי מהיום שלי מתבזבז על קריאה של מיילים... אני לא מצליח לעבוד."


אני מכיר כמה אנשים שמקבלים הרגשה רעה רק מלשמוע את המילים האלו. דואר אלקטרוני. אני יכול להעיד בעצמי שלא אחת אני מרגיש כאילו תחת מתקפה כאשר כמויות גדולות של מיילים מגיעות בבת אחת אל תיבת הדואר שלי ומקשות על העבודה היומיומית ועל טיפול יעיל לנושאים שבאמת דורשים התייחסות.

לדעתי, קריאת מיילים, תוכנת דואר אלקטרוני והמדיה עצמה היא תחום שמזמן שיצא מכלל שליטה וגורם למצבים לא הגיוניים שמעוותים לעתים את המציאות ומונעים מאיתנו לנהל אורח חיים תקין במקום העבודה ובכלל. אחת הדוגמאות היא "דואר זבל".

צריך לזכור שהדואר האלקטרוני התחיל באמצעי ודרך להעביר מידע, אין ספק שהייתה התקדמות משמעותית בתפיסה של הדואר האלקטרוני אך לדעתי, אסור לזה לגלוש מעבר לכך. טוב נישה אם נחזור ונתרכז בכישורי חיים חברתיים בסיסיים כמו שיחה ופגישה פנים אל פנים בכדי להשיג את המטרות שלנו. כוונתי היא לתחום העסקי והן בחיים האישיים.

לכן, אספתי כאן כמה שיטות שבהן אני משתמש לעבודה יעילה עם דואר אלקטרוני.

אני בטוח שכמה מכם ירימו גבה ויטענו לחוסר שפיות מובהק שהרי הם עלולים לפספס מידע קריטי שחייהם המקצועיים ובריאותם החברתית תלויים בו. אני מציע במקרה זה לשבת ולחשוב לבד ולעודד בקרבכם מחשבה יצירתית ובכך לנתק את חבל הטבור שיש לנו אל אותם פחדים שנוטעת בנו התרבות הדיגיטלית.

להלן....

לקרוא רק את מה שמיועד אליך!
הדבר הראשון שיש להתמודד איתו הוא כמות המיילים. וכבר כאן אני נוקט בשיטת סינון אגרסיבית שמקצצת משמעותית את כמות המיילים שמגיעים אל תיבת הדואר הנכנס. בתוכנת ה – outlook שמשמשת אותי במקום העבודה מוגדר אצלי "כלל לטיפול בדואר" (outlook rule) שבודק כל הודעת דואר שמגיעה ומאפשר רק להודעות שאני הנמען שלהן (בשדה TO)או שהן בעדיפות "גבוהה" או ממכותבים מסוימים (להלן "הבוס") להגיע לתיבה. כל שאר ההודעות מופנות לתיבה אחרת. תיבת דואר לקריאה מאוחרת (CC).

הטענה שלי היא שאם מישהו היה רוצה ממני משהו, סביר להניח שהיה מפנה את המייל אליי או שולח SMS או מתקשר. מאחר ואני מוקף בהרבה מאוד אנשים ששולחים אליי הרבה מיילים (שזה טוב ונחמד) אין לי זמן לשבת ולקרוא את כל המיילים (מדובר על מאות!) אז אני מתמקד באלו שכוונו אליי. אני יכול להבין שזה נשמע קצת מפחיד לכמה מכם, אך אל דאגה, פעם בכמה ימים ניתן להיכנס ולקרוא גם את המיילים האחרים כדי לראות אם לא פספסנו משהו.

לקרוא רק מתי שנוח ומתאים לך!
הדואר האלקטרוני הוא כלי עם נטייה פולשנית ויש לו לעיתים את היכולת להשתלט על סדר היום בעבודה. על כן אני מקפיד לא לקרוא כל הודעה שנכנסת באופן מיידי אלא שומר את תהליך קריאת המיילים לשעות מוגדרות ביום (בוקר צהריים וערב) ולעיתים אני סוגר את התוכנה עצמה כדי שלא תפריע, למרות שזה קשה לביצוע כיוון שיש שם הרבה חומר ומידע אחר מלבד הודעות דואר אלקטרוני. אחת לכמה ימים אני קורא בזריזות את כל ההודעות שהגיעו לתיבת הדואר לקריאה (CC), עונה על מספר מצומצם של הודעות אם נדרש ומרוקן את התיבה. אין שום סיבה לשמור את ההודעות האלו לנצח, זה סתם מקשה כאשר מחפשים הודעות קודמות בתוכנה.

לקרוא רק דברים רלוונטיים!
בדרך כלל, כאשר אני חוזר מחופשה ארוכה או מילואים אני מגלה שבתיבת הדואר שלי ממתינה כמות גדולה של דואר אלקטרוני. מדובר על מאות ואולי יותר הודעות שכמעט ואין סיכוי להתמודד איתן ובינינו רובן כבר מזמן אינן רלוונטיות מאחר "ועברו הרבה מים בירקון או בקישון" מאז שיצאתי למילואים ורוב הדברים כבר הגיעו לידי פתרון כלשהו או שהם פשוט לא רלוונטיים יותר. מה שכדאי לעשות הוא להשאיר רק את המיילים מהיום או היומיים האחרונים ואת כל שאר המיילים להעביר לתת תיקייה אחרת שעליה אנחנו נעבור בהזדמנות אחרי שנתאקלם חזרה בתפקידנו אחרי חופשת המולדת.

מגזינים, מאמרים, בדיחות ומידע נוסף
אני מקבל הרבה מיילים מאתרים שאני רשום לרשימת התפוצה שלהם, נושאים מעניינים לגמרי )אולי יום אחד אציין את הרשימה הזו), על כן "זורמים" לתיבת הדואר שלי עלונים, מאמרים ועיתונים. אתם יכולים להניח שאני לא יושב כל היום וקורא, אך בהחלט כחלק מעבודתי אני מקדיש זמן לקריאת המאמרים והעיתונים הנ"ל באופן מוסדר אחת לשבוע בכדי להתעדכן בחידושים וגם לעדכן את עמיתי לעבודה במידה ומצאתי משהו מעניין שיכול לקדם את הפעילות העסקית של החברה בה אני עובד.

גם למיילים מסוג זה יש לי כלל בתוכנה (rule) שמזהה את המיילים האלו על פי השולח ומעביר אותם לתיבה ייעודית (READ) ששם הם מחכים לי בסבלנות עד שאקרא. לעיתים נדירות אני קורא מאמר ברגע שהוא הגיע אלא אם מדובר באיזה מבזק חדשות שלא סובל דיחוי. בדיחות ומיילים מחברים מקבלים טיפול זהה.

אפשר להמשיך ולהרחיב בנושא. ולהציג "כללים למתקדמים" אך לדעתי, ניתן לעצור בנקודה זו.
למי שמעוניין לקרוא קצת על "הגדרת חוקים בתוכנת outlook" יכול לעשות זאת בקישורים הבאים:

http://support.microsoft.com/kb/291608
http://office.microsoft.com/en-us/outlook/HP052428971033.aspx
http://office.microsoft.com/en-us/outlook/HA010173281033.aspx

ואם למישהו יש שאלות, חששות ושאר ענייני רגש להודעות דואר אלקטרוני
מוזמן לייצור קשר...


בהצלחה!
איציק.
:-)




חברת smartApps software solutions הינה חברה המתמחה בתחום פיתוח מערכות תוכנה ואינטרנט ומעניקה את שירותיה לחברות לקוחות מובילות במשק הישראלי. צוות המומחים שלנו הינו בעל ידע מקצועי נרחב בפיתוח מערכות תוכנה מורכבות ובטכנולוגיות ניהול מידע ותוכן, אנו נשמח להעמיד לרשותך את הניסיון הרב שצברנו לרבות פתרון תקלות ותחזוקה שוטפת.


בקרו אותנו באתר www.smart-apps.co.il או בדף ה - facebook שלנו.